ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סיפור קטן ולא מלוקק, שמפגיש דמויות פשוטות ואומללות וזה סוד קיסמו של הסרט. קל להתחבר לעלילה ולדמויות כי זה יכול להיות כל אחד מאיתנו. יגאל הוא נהג מונית גרוש , חובב שאנסונים צרפתיים וחלומו הוא לטוס לפריז. הבעיה היא שהוא מפחד מטיסות ולשם כך מסתייע בפסיכולוג כד להתמודד עם הפוביה הזו. יום אחד הוא פוגש בבית הספר את לינה,המורה למוסיקה של בנו ומשם מתחיל להרקם קשר רומנטי ביניהם. הבעיה היא שלינה נשואה לרופא שנמצא בקנדה שאמור לחזור אוטוטו. כשבעלה חוזר לארץ, הם ממתינים לאישור הגירה שיאפשר לו לחזור לקנדה ולהתחיל בחיים חדשים שם. לינה אינה אוהבת את בעלה והיתה מעדיפה להיות עם יגאל. בסופו של דבר מגיעה התשובה מהשגרירות הקנדית ולינה צריכה לקבל החלטה עם מי מבין שני הגברים היא ממשיכה את חייה. משחק טוב ואמין של שני השחקנים הראשיים. ציון 7.5.

סרט חביב וזורם ....ללא דקת שעמום אחת שחקן מצויין שיכול ליצג מצד אחד את טיפוס הפרייר ומצד שני את הגבר הרומנטי....נהנתי מאד

חמש דקות מפריז-סרט לחובבי השנסונים הצרפתיים, אני התענגתי על השנסונים ,האווירה הנינוחה,הרגועה,עם הרבה רגשות ,דרור קרן במשחק מרגש לצדו עושים עבודה מרשימה וטובה גם הלנה ירלובה,ולדימיר פרידמן, יורם טולדנו ודורית בר-אור ,השחקנים נותנים לסרט עומק,נפח,אישיות והרבה סמפטיה. מומלץ בחום

אנחנו נהננו. סרט אהבה איטי עם אווירה קסומה ושחקנים טובים שמצליחים לשכנע בתפקידם. אם הסרט היה צרפתי אני משוכנע כי היה זוכה בפרסים...

סרט מאוד יפה טוב ומרגש.מוזיקה נוסטלגית מחזירה לימים שלנו יותר טובים.שחקנים מדהימים.נהנתי וממליצה לכולם להנות.

סרט עם פוטנציאל לא ממומש,יש עלילה ויש שחקנים טובים, אבל העלילה משעממת שגרמה לי להירדם בסרט

דרור קרן מרגש ומקסים, אך הסרט לא מצליח להמריא כמו הגיבור, כמו האהבה הלא מוגשמת של שני הגיבורים, כך גם חוויית הצופה הנותר רעב לאהבה

סרט מקסים!!!! רגיש, עדין, נוגע ללב. התסריט מעניין ןקולח. זה לא מסןג הסרטים שיש כל הזמן התרחשויות ותזזיתיות, אבל הוא לא משעמם לרגע וכ"כ מרגש ונכנס ללב... השחקנים מצוינים! מומלץ בחום.

סרט רדוד. בעצם, בקושי יש לו נושא שלא לומר חסר עלילה. בזבוז זמן !

סיפור אהבה בלתי אפשרי, עצוב נוגע ללב, משחק מצויין ומשכנע. סרט טוב, אני נהנתי

אני לא מבין על מה האחרים מדברים. הסרט שהיה לו פוטנציאל אדיר בסיפור,גולש לשיעמום ומחזיר את הקולנוע הישראלי לתקופת החושך. שחקנים מצויינים שאי אפשר להזדהות עם אף אחד, אפילו בעריכה בחדר השינה השעון "מקפץ" בשעות קדימה ואחורה, כי לא "חתכו" נכון ואם התמקדתי בשעון, תבינו כמה משעמם הסרט וחבל, כי היו לנו סרטים ישראלים טובים בתקופה האחרונה: סיפור גדול,אילי ובן,עיניים פקוחות,לבנון וכמובן עג'מי, עד שהגיע השיעמומון הזה והוריד את הממוצא, לא להתקרב ולחפש סרט יותר מעניין ומרענן

הסרט לא ממש ריתק אותי מבחינת העלילה אפשר לומר סרט בינוני ומעלה

חמש שעות מפריס. ......................... מקסים. הישראליות של גוש דן האמיתי מזמן לא הצטלמה כול כך טוב. המשחק, ההקפדה על הפרטים - בייחוד קודי הלבוש של גיבורי העלילה - מושלמת. קטעי השירה בליווי הגיטרה הם מו היפים אשר שמעתי לאחרונה.

סרט "פריזאי" משלנו. קרן נהדר בעיקר בשפת הגוף והפנים. הלנה ירלובה פנטסטית. לכו-רוצו!

"5 שעות מפריז" - סרט ביתי, מאד מקומי, רגיש ויפה. שתי הדמויות הראשיות, שלכאורה אין להן הרבה מן המשותף, מוצאות זו את זו, מגלות את עצמן למרות חוסר הסיכוי לחיבור ביניהן, עדינות לכשעצמן ולזולתן, ומגיבות בטבעיות לרגשות שמציפים אותן. לינה ויגאל, שניהם מבת-ים, מצליחים לפסוח על קשיי היומיום והמקום, ונכנסים למצב מיוחד משלהם. יש מספר תכליות בסיפור הזה, חלקן מתקיימות וחלקן נותרות פתוחות לדימיון או לסרט הבא, אבל דבר אחד בטוח - אפשר לחלק את חיי עדיני הנפש האלה ללפני הקריוקי שמתנהל ביניהם ולאחריו. הסרט נותן תקווה לכל מיואשי הלב, לפוחדים מטיסות ולאנשים מתרבויות מרוחקות, שאינם מאמינים בקירבה בין בעלי רקמות מסדר שונה. פסקול הסרט, המלווה בשירי ג'ו דאסן, אדמו וחבריהם אוכלי רגלי הצפרדעים, חימם את הלב, והחזיר אותי ואת אלה שמצדדיי ומלפניי לימים יפים , קדומים ותמימים.

סרט פשוט יפה ומרגש